נגישות השירות, אתר אינטרנט והודעת תיקון

סוג החסם וסוג השירות

פרט 9 לתוספת השנייה כולל עילות מסוימות מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הוראות נגישות בדיני התכנון והבנייה והוראות נוספות המנויות בו. לגבי שירות אינטרנט יש לבדוק מי נותן את השירות לציבור, מה נדרש להנגיש, אם חל פטור והאם מדובר באתר, מסמך או יישום. היעדר כפתור נגישות אינו מלמד כשלעצמו שהשירות אינו נגיש. כפתור המופיע באתר אף אינו מוכיח שהרשמה, זימון תור או ביצוע תשלום אכן נגישים.

בדיקה ניתנת לשחזור

יש לתעד את כתובת הדף, תאריך הבדיקה, הדפדפן, המכשיר והטכנולוגיה המסייעת. למשל, אפשר לבדוק האם קורא מסך מזהה את תווית השדה והאם ניתן לשלוח טופס באמצעות מקלדת. התיעוד צריך לתאר מה המשתמש ביקש לעשות ומה קרה, לצד חוות דעת מקצועית במידת הצורך. יש להביא בחשבון גם חלופה נגישה שסופקה, מי אחראי לתוכן שהועלה ותנאי הפטור לפי נתוני השירות.

פנייה מוקדמת וסעד

במקרה של סטייה מהוראות סימן שירותי האינטרנט יש לעיין בתקנה 35א(ד) לתקנות התאמות נגישות לשירות. התקנה קושרת את ההכרה בסטייה כהפרה לשליחת דרישה לתקן ולאי־תיקון בתוך זמן סביר, לכל המאוחר בתוך 60 ימים מקבלתה. יש לבחון גם מתן התאמה חלופית בהקדם האפשרי. ההסדר הזה נוגע לסימן המסוים ואין להחילו באופן גורף על כל חסם נגישות. יש לשמור את הדרישה, אישור המסירה, המענה ותיעוד מחודש. סעיף 20(ה) לחוק הייצוגיות מחריג תביעות לפי פרט 9 לענין פיצוי ללא הוכחת נזק, בכפוף לדין המהותי ולשיקול הדעת השיפוטי.

שאלות ותשובות

מקורות לעיון

• חוק תובענות ייצוגיות והתוספת השנייה באתר הנהלת בתי המשפט (נוסח היסטורי)
• נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – נגישות אתרי אינטרנט
• תקנות התאמות נגישות לשירות – תקנה 35א