ערעור על אישור או דחייה של בקשת אישור

החלטה המתירה לנהל תובענה ייצוגית

האישור פותח את השלב העיקרי בתובענה. לפי סעיף 8(ד), ערעור על החלטה המאשרת תובענה ייצוגית טעון רשות. הרשות יכולה להינתן בגוף החלטת האישור או בידי ערכאת הערעור. יש לקרוא אם ניתנה רשות, למי ובאילו עניינים. סעיף 8(א)(3) מגביל את הנתבע בנוגע לערעור או לבקשת רשות לערער על ההחלטה בשאלת הייצוג ההולם לפי אותה פסקה. יש להבחין בין מגבלה נקודתית זו לבין השגה על יתר תנאי האישור.

דחייה המסיימת את בקשת האישור

כאשר הבקשה נדחית בשלמותה וההליך מסתיים, מדובר ככלל בפסק דין שעליו עומד מסלול ערעור בזכות. הבחנה זו מופיעה גם בהחלטת בית המשפט העליון בעניין יפעת. כשהבקשה מתקבלת בחלקה, נדחית ביחס למשיב אחד או נותרת שאלה להכרעה, נדרשת בחינה נפרדת של מה שהסתיים ושל זהות בעל הדין המסוים. אין להניח שתוצאה מעורבת מקנה מסלול אחיד לכל הצדדים.

מסמכים הדרושים להכרעה

רכזו את ההחלטה המלאה, החלטות משלימות על הקבוצה והסעדים, מועדי ההמצאה והערכאה שנתנה את ההחלטה. רישום כותרת או מועד פרסום בפנקס אינו מספיק לחישוב מועד השגה. יש לבחון גם הוראות מיוחדות לערכאה ולסוג ההליך ואת הצורך בבקשה נפרדת ביחס להמשך הדיון או לביצוע.

שאלות ותשובות

מקורות לעיון

• הרשות השופטת, הוראות חוק תובענות ייצוגיות
• בית המשפט העליון, רע״א 10052/02 יפעת נ׳ דלק מוטורס