מפגע סביבתי, חשיפה וקבוצה גאוגרפית

המסלול והגורם הנתבע

פרט 6 לתוספת השנייה מתייחס לתביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע ומפנה להגדרות בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות). חשוב להבחין בין מפעיל המתקן, בעל הקרקע, קבלן והגוף המפקח. רישיון עסק או היתר פליטה עשויים לעזור לזהות את סוג הפעילות, אך אינם מוכיחים לבדם מי גרם לאירוע בתאריך מסוים. בהליך נגד רשות על נזק שגרם צד שלישי קיימת גם המגבלה בסעיף 3(א) לחוק לגבי עילה המבוססת על הפעלה או אי־הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה.

מקום, משך ועוצמה

בדוגמה של מטרד רעש ממתקן, חשוב לתעד שעות פעולה, כיוון, מרחק, תנאים ותלונות לרשות המתאימה. אם נערכו מדידות, יש להציג את שיטת המדידה, מיקום המכשיר ופרק הזמן שאליו היא מתייחסת. מדידה בתוך דירה שחלונותיה פתוחים אינה זהה למדידה מחוץ לבניין בתנאים אחרים. ריבוי תלונות עשוי לתמוך בתיאור האירוע, אך זיהוי המקור והיקף החשיפה עשויים להצריך מומחה.

התאמת הסעד לאוכלוסייה

מי שמבקש להפסיק מפגע נמשך ניצב בפני שאלה שונה ממי שמבקש פיצוי בגין נזק גוף שכבר אירע. לשם הגדרת הקבוצה ניתן לשקול אזורי חשיפה ותקופות פעילות. הגדרה המבוססת רק על מגורים בעיר שלמה עלולה לכלול אנשים שלא נכחו כלל באזור הרלוונטי. בקשה לפיצוי פרטני מחייבת הסבר לקשר הסיבתי ולהבדלי החשיפה. בקשה לצו צריכה לזהות מה דורשים מן האחראי לשנות וכיצד ניתן לבדוק אם השינוי בוצע.

שאלות ותשובות

מקורות לעיון

• חוק תובענות ייצוגיות והתוספת השנייה באתר הנהלת בתי המשפט (נוסח היסטורי)
• המשרד להגנת הסביבה – דיווח על מפגע רעש