ניירות ערך, זיקת משקיע ונזק למשקיעים

הזיקה שחייבים לזהות

פרט 5 לתוספת השנייה עוסק בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה. בין הזיקות המנויות בו בעלות, החזקה, רכישה ומכירה. כשמדובר בדיווח מטעה נטען, לא די להצביע על ירידה בערך נייר הערך. יש לזהות מה פורסם או הוחסר, איזו חובה חלה, מתי נחשף המידע ומה היה מצבו של המבקש באותם מועדים. לזירת סוחר יש פרט נפרד, 4א. אין מניחים שכל מוצר המכונה השקעה הוא נייר ערך.

איזה נזק נבחן

פגיעה עקב רכישה במחיר שהושפע מדיווח מטעה יכולה לעורר שאלה הנוגעת לרוכשים. לעומת זאת, כאשר הטענה היא שהחברה עצמה הפסידה מנכסיה, ייתכן שהעילה היא של החברה ושהמסלול המתאים הוא הליך נגזר. ירידה במניה אינה הופכת אוטומטית נזק של החברה לנזק אישי של כל המחזיקים. ההבחנה קובעת גם למי מיועד הפיצוי, מי מוסמך לדרוש אותו ואילו מסמכים דרושים להוכחתו.

בדיקת מועדים וחישוב

ערכו ציר זמן של הדוחות, ההודעות לציבור, ההבהרות והמסחר. צרפו אישורי רכישה ומכירה המתאימים לנייר ולחשבון המסוימים. מומחה יכול לבחון אם שינוי המחיר קשור לאירוע הנדון או לידיעות אחרות על החברה והשוק. מי שרכש אחרי פרסום ההבהרה אינו בהכרח במצבו של מי שרכש לפניה. רשות ניירות ערך רשאית לסייע במימון הליכים מתאימים לפי תנאי הדין. פנייה אליה אינה אישור של העילה או התחייבות למימון.

שאלות ותשובות

מקורות לעיון

• חוק תובענות ייצוגיות והתוספת השנייה באתר הנהלת בתי המשפט (נוסח היסטורי)
• רשות ניירות ערך – ניתוח תחומי המימון של תובענות ייצוגיות