יציאה מהקבוצה, תביעה אישית ומעשה בית דין

לאחר אישור התובענה

במסלול הרגיל שבסעיף 11, מי שעונה על הגדרת הקבוצה נכלל בה אלא אם הודיע לבית המשפט על רצונו לצאת. התקופה היא 45 ימים מפרסום החלטת האישור או מועד מאוחר יותר שקבע בית המשפט. הארכה לבקשת חבר מסוים טעונה טעם מיוחד. סעיף 12 מציע חריג בתנאים שנקבעו בו: בית המשפט יכול לקבוע מנגנון הצטרפות יזומה, בכפוף למגבלות הסעיף ולתוספת השלישית. לכן הצעד הראשון הוא לזהות איזה מנגנון נקבע בתיק.

כאשר מתפרסמת פשרה

בשלב ההצעה חבר שאינו רוצה שהפשרה תחול עליו רשאי לבקש מבית המשפט רשות לצאת, בתוך התקופה שנקבעה להגשת התנגדויות. נוסף על כך, אישור פשרה עשוי לכלול תנאי יציאה לפי סעיף 19(ד), ואז יש לפעול לפי תנאי ההחלטה. מי שבוחר שלא לממש קופון או שלא להגיש בקשת תשלום אינו יוצא מסיבה זו מהקבוצה. המעוניין להגיש תביעה אישית צריך לבדוק אם הוא נכלל, אילו סעדים ועילות כבר נדונו ומה תוצאת יציאתו ביחס למועדים.

תחום ההכרעה המחייבת

לפי סעיף 24, פסק הדין מהווה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שבשמם נוהל ההליך, אלא אם החוק קובע במפורש אחרת. כדי לברר מה המשמעות המעשית קוראים יחד את הגדרת החברים, העילות והסעדים שהוכרעו ואת המועדים. חפיפה בשם העסק אינה מוכיחה שכל תביעה נגדו חסומה. מנגד, היעדר תשלום בפועל לאדם שהיה חבר אינו שולל בהכרח את תחולת פסק הדין. יש לבדוק בנפרד גם הוראות התיישנות, ובהן הוראות סעיף 26 בתנאים הקבועים בו.

שאלות ותשובות

מקורות לעיון

• חוק תובענות ייצוגיות, סעיפים 11, 12, 18, 19, 24, 26 | עותק באתר רשות ניירות ערך
• מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת | החוק המקורי ופרטי הפרסום
• דוגמה להודעת פשרה הכוללת מסלולי התנגדות ויציאה