גמול לתובע המייצג ושכר טרחת בא כוח הקבוצה

שני תשלומים בעלי תכלית שונה

הגמול נועד לתובע המייצג והשכר ניתן לבא הכוח בעבור עבודתו המקצועית. כאשר ההכרעה היא לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות באישור פשרה, הכלל שבסעיף 22 הוא פסיקת גמול, אלא אם בית המשפט מצא טעמים מיוחדים שיירשמו לכך שהדבר אינו מוצדק. בבחינת הגמול נלקחים בחשבון טרחת המייצג והסיכון שנטל, התועלת לחברים והחשיבות הציבורית. החוק מאפשר גם במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו גמול בנסיבות המפורטות בסעיף 22(ג).

על מה מתבססת בקשת השכר

בקשה מנומקת תפריד בין שעות עבודה, הוצאות שהוצאו בפועל, שלב סיום ההליך והתועלת שהושגה. סעיף 23 מאפשר לשקול גם את המורכבות, דרך ניהול ההליך והפער בין הסעד שהתבקש לבין מה שנפסק. אם נאמר בהסדר כי הלקוחות זכאים לזיכויים עד סכום מסוים, יש להבחין בין התקרה לבין מה ששולם בפועל. אין אחוז אחיד שאפשר להציב מראש לכל תיק, ואין הדין הופך את המלצת הצדדים להתחייבות כלפי עורך הדין.

מועד התשלום והוכחת הביצוע

בית המשפט יכול לפסוק שכר חלקי על חשבון השכר הכולל בתנאים הקבועים בחוק. הוא רשאי גם להתנות את תשלום השכר, כולו או חלקו, במימוש פסק הדין ובהשלמת ביצועו. האפשרות רלוונטית כאשר ההטבה מתפרסת על תקופה או מותנית בפניות של לקוחות. כדאי להגדיר מראש אילו נתונים יאפשרו לבחון את הביצוע, למשל מספר הזכאים שקיבלו החזר בנקאי, שווי הזיכויים שנוצלו ושיעור הכספים שנשארו לחלוקה. ההכרעה נשענת על המקרה המסוים ועל החלטות בית המשפט.

שאלות ותשובות

מקורות לעיון

• חוק תובענות ייצוגיות, סעיפים 19, 22, 23 | עותק באתר רשות ניירות ערך
• מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת | החוק המקורי ופרטי הפרסום
• עמדת היועצת המשפטית לממשלה בתיק וושלצקי נ׳ מיטב | שווי הפשרה והתגמול