השבה נגד רשות וגבייה של רשות מקרקעי ישראל

הגבייה והמקור הנורמטיבי

פרט 11 מאפשר לתבוע השבת מס, אגרה או תשלום חובה אחר שנגבה שלא כדין. תחילה מזהים את הרשות שגבתה, את הדין שהתיר לה לגבות ואת הפער בין אותו דין לשובר החיוב. כאשר המחלוקת נסבה על השומה האישית בלבד, יש לבדוק גם מנגנוני השגה וערר לפי הדין המסוים. בתביעה ייצוגית שעניינה החלטה של רשות והסעד הוא פיצויים או השבה, סעיף 5(ב)(2) מסדיר פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים. עצם הופעתו של גוף ציבורי בחוזה אינה מכריעה את הסיווג.

ההסדר לגבי רמ״י

בתיקון 15 לחוק נקבע במפורש כי תביעת השבה נגד רשות מקרקעי ישראל על סכומים שגבתה שלא כדין בפעילותה לפי חוק רשות מקרקעי ישראל תוגש לפי פרט 11 בלבד, גם אם הסכום אינו תשלום חובה. הנתונים לבחינה כוללים את שובר התשלום, החלטת המועצה או הנוהל, מועד העסקה ופירוט החישוב. לא כל הבדל בין תשלומי חוכרים מלמד על גבייה לא חוקית: עשויים להיות הבדלי סיווג, שטח, מסלול חוזי או מועד תחולה.

חדילה וגבולות התקופה

סעיף 9 קובע תקופת המתנה של 90 ימים ממועד הגשת בקשת האישור, שבית המשפט יכול להאריך מטעמים שיירשמו. אם הרשות מודיעה שתחדל והוכח שחדלה עד למועד הקובע, לא תאושר התובענה להשבה. הודעה ללא ביצוע אינה מספקת. לגבי תקופת העבר, סעיף 21 מגביל את ההשבה הייצוגית לתקופה שאינה עולה על 24 החודשים שקדמו להגשה. הדבר אינו שולל כשלעצמו תביעה אישית לתקופות נוספות לפי הדין החל. אין לתרגם את ההגבלה לטענה שמותר לגבות שלא כדין עד סוף תקופת ההמתנה.

שאלות ותשובות

מקורות לעיון

• חוק תובענות ייצוגיות והתוספת השנייה באתר הנהלת בתי המשפט (נוסח היסטורי)
• חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס׳ 15), התשפ״ד–2024 – ספר החוקים
• פסק דין בתביעת השבה ממס – ת״צ 42666-01-20