דברי פרסומת, מסרונים ודואר אלקטרוני

סוג ההודעה וזהות השולח

פרט 12 לתוספת השנייה מפנה לעילה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) נגד מפרסם כהגדרתו בחוק. יש לעיין בהודעה כפי שנשלחה ולא רק בכותרת שלה. הודעת תפעול על מועד אספקת מוצר שונה ממסר שיווקי, והודעה אחת עשויה לכלול את שני הרכיבים. יש לבדוק את תוכן המסר, ערוץ השיגור, מה ביקש לקדם ומי עומד מאחוריו. שם מקוצר של שולח או שימוש בשירות דיוור חיצוני אינם תמיד מזהים את המפרסם המשפטי.

רשימת התפוצה וההסכמה

למשל, אתר עשוי לשמור רשימת לקוחות שהסכימו במפורש לקבל דיוור לצד לקוחות שהשאירו מספר רק לצורך משלוח. יש לברר את אופן קבלת ההסכמה, נוסח הטופס, האפשרות לסרב והחריגים הנוגעים ללקוחות קיימים. רישום כללי של לקוח במערכת אינו מציג בהכרח את תנאי ההסכמה. כדאי לשמור את ההודעה המקורית, כותרות הדואר, מועד ההצטרפות, בקשת ההסרה והמסרים שהגיעו אחריה. מי שמעולם לא הסכים אינו זהה למי שהסכים וביטל מאוחר יותר.

הסעד הקבוצתי

בתביעה אישית קיים בסעיף 30א מנגנון לפיצוי לדוגמה בתנאים הקבועים בו. בהליך ייצוגי אין להכפיל אוטומטית את הסכום האפשרי בגין כל הודעה במספר כלל הנמענים. סעיף 20(ה) מגביל פיצוי לדוגמה ופיצוי ללא הוכחת נזק בהליך כזה. אפשר לבחון פגיעה שאינה ממונית אם יש תשתית מתאימה וכן תיקון של מנגנון ההסרה. יש להגדיר אם הקבוצה מורכבת ממי שלא נתנו הסכמה, ממי שהמשיכו לקבל פרסומות לאחר הסרה או מקבוצות נפרדות.

שאלות ותשובות

מקורות לעיון

• חוק תובענות ייצוגיות והתוספת השנייה באתר הנהלת בתי המשפט (נוסח היסטורי)
• מרכז המחקר והמידע של הכנסת – חקיקה למניעת הפצת דואר זבל (מסמך רקע)
• מאגר החקיקה הלאומי – גישה לחוקים ולתיקונים כפי שפורסמו